הם שתלו לי לב עופרת ברגש שלי אין רטט באוטו שלי אין דלק אין אוטו בעצם סעמק אם היה לי מאן הייתי מדרדר את גלגלי המתכת לתוך הבטן של קהלת מחדש את השמש אני ילד פרא שכלוא בכלא מלט מקווה לפתוח דלת לראות בשמיים תכלת בינתיים רק בניינים שמעשנים בשרשרת ארץ יושביה עוכרת בניה מפקרת לך תמצא דרך בקצב מטוטלת מערכת משומנת מסמנת אנשים שלא רוצים להיות עבד הורסת ת'יצר למרד אנשים עם כסף מוכרים לאנשים בלי כסף מורשת של חשק לחלק שווה בעוגה אל תיפול לדודא מייצג ת'PO לא סובל ת'PoPo ההיפ הופ שלי זה קריפטונייט לסופר מאןאייק ת'דוקטורט שלי עשיתי בדוג'ו לילדי אינדיגו מארגן ת'הלוויה של בבילון מתחיל שם פוגו זה עולם של חרא שנדבק לחרא וואחד סאגה להוציא ת'ראש מהניאגרה מאין באת ולאיזו מטרה בראדה? תדליק ת'אור בקצה המנהרה בראדה זה עולם של חרא שנדבק לחרא וואחד סאגה להוציא ת'ראש מהניאגרה מי שאיתך איתך בראדה ומי שלא איתך אז שילך כפרה אם הייתי יכול לכבות את השמש ליום לגלות ת'מקום שממנו יוצאים השדים לפתות נשמות ולגרור אותן אל התהום הייתי שורף להם ת'מועדון עם לפיד שעשוי מנכון ומטוב ומאור הייתי סוגר את השלטר לסדום מחזיר ת'המון למקור לידע קדום שטמון באדמה שלא דושנה באפר לא נחפר בה קבר מיותר היא לא ספוגה בקשר דם למלאכים חסרי פנים כבולים בנדר מברכים על שקר גוררים רגליהם למותם רוחות שדות קרב מנשבות בעורף שלי מזמנות ת'חורף שלי סופות של דם ובוץ רודפות אותי קולות מהצד השני לוחשים לי לעצור אבל אני מוסיף בחושך לחתור זה עולם של חרא שנדבק לחרא וואחד סאגה להוציא ת'ראש מהניאגרה מאין באת ולאיזו מטרה בראדה? תדליק ת'אור בקצה המנהרה בראדה זה עולם של חרא שנדבק לחרא וואחד סאגה להוציא ת'ראש מהניאגרה מי שאיתך איתך בראדה ומי שלא איתך אז שילך כפרה כמה פיות האוכל בצלחת שלי יכול להשביע? על איזה קליע השם שלי כתוב? עניין של כמה זמן עד שהוא יגיע? אם ההסטוריה רשומה בעננים, מה זה אומר על העתיד שהלילה יש שמיים נקיים? אומרים עלינו, אנשי הדמדומים שאנחנו מפחדים מהאור אני אומר- להסתכל על הירח זאת הזדמנות לא רעה לתפוס מבט ישיר לשמש בעקיפין

על נהרות בבל יושבים אוכלים שותים מכל הבא ליד חיים שלמים עוברים בלי דאגה ליום הבא כשנטבע לפחות זה יהיה מתועד מכתבים לאלוקים מקופלים בתוך קיר ששייך לאנשים 2020 הנביאים מדברים בחרוזים על מקצבים קשים ענן שחור עולה במערב אספלט שחור נותן את אותותיו אדם עובד את שעבדו הוריו שיניים קהות חורצות צלקות בגב מה קדם למה - דם או אדמה? מה יותר חזק - טנק חיידק או אהבה? למי נשארה פה מילה? איך שומרים על אמונה? עבדים ללו"ז ערים שעות נוספות יוזרים ברשתות לוזרים למכונות יוצלחים בלהיות יוזלסים הפרעות קוטביות הבשורות אותן בשורות תקבל ותתן בראש איוב תמונות פחות יפות כשהן ממוסגרות מנווט בין ההפחדות נביחות מתכת מקישות בדלת מי ישאר לקפל את כל העסק? מי יקבל את הגמול? בס בבלון תשחה תשחה כמה שנעים פה בביצה תשחה תשחה כמה שמפחיד פה בביצה בנהרות בבל נסחפתי עם כל שאר השחיינים עם הזרם רעבים ללחם קודש בשבילנו העובדה שהוא אכול עובש היא רק מידה של שכר ועונש בטריות של סוף חודש חיפשתי יגעתי עוד לא מצאתי אבל אשריי המאמין הוא הרי מבין שמקור כל העוולות בשפיטה לדין בלי חסד בעמידה מנגד באדון מול עבד בנשמה שלא אוהבת אז אני מפלס ת'דרך לא דרך השכל דרך הבטן איפה שנמצא המצפן שלי לצדק אם אני צודק או לא וואלה לא יודע איך אדע? עודני ילד

תמונות מנוף ילדותי החדר של דובי טורקית וכורדית (חביבי עיוני!) שנת אלפיים ו.. ירושלים של בומים קרני שמש נשברות על שמשות שבורות ספרינטים של דאחקות בסמטה ליד המכולות בדרך למגרש שעה חופשייה נרגילה על נרגילה שקיעה עד הזריחה חוזר חלילה הפריסטיילים הראשונים ישיבות בפיצה חבר'ה לחיים טבעת על הקמיצה באמא על הפסקול טראנסים ודיכאון סיגריות עשו שלום בין פריקים לערסים בתיכון וכל שנה יום הזיכרון בשכונה כמו שעון עשן דוחף ת'דמעות חזרה אל הגרון ושוב נזכר הנה בא ניצוץ מוכר הרבה מים עברו בנהר סלטות בגן העיר סטלות במשביר גישושים של התבגרות בלילה שכולו צעיר הראשונה שנדלקתי עליה נתנה לי ת'נובלס הראשונה מצב שעד היום מכור כי אני מחכה לחתונה קופצים מהגגות מדמיינים כנפיים איך ראוף תמיד מת לעוף בסוף באמת הגיע לשמיים החוש השישי של כיףכיף קיים עדיין והכי פלופ מכולנו היום אבא לשניים בינתיים חמדי מנגנת לי אקורדים של ילדות נודר הייתי חוזר על כל שטות על כל טעות וואלה אין מה לעשות ת'נעשה אין להשיב אבל נודר הייתי חוזר על כל כיף על כל ריב על היום שהשמן כמעט שם שפיץ לחצ'יצ' לבטן והמוזיקה הצילה לנו ת'חיים בסשן עוד ערב של קסם בחדר ההוא כולנו בבועה הזמן קפא אבל תמיד היינו בתנועה ושוב נזכר הנה בא ניצוץ מוכר הרבה מים עברו בנהר ובשבעה היו ת'אלה שבאו להכיל ואלה שבאו לאכול אולי שכחתי מהכל אולי החלטתי למחול מה נאמר? הרבה מים עברו אנשים השתנו אחרי שנים דברים קיבלו זווית הרבה מים עברו דמעות של כעס דמעות של עצב דמעות של צחוקים לילות של ג'אראס להעביר ת'האנגאובר עם שוטים כמה טריקים נשלפים כדי להצליח לחיות עם התחושה שלהכל יש טעם חמוץ מתוק איך היינו צוחקים על ההלום קרב מסן מרטין יש שיעורים שלמדתי על בשרי אחרי איזה עשר שנים את הרוב כנראה אנ'לא אפנים כל החיים אני אתר בנייה כל הזמן בשיפוצים ילדי פרחים שגדלו בפיח של הבניינים זה למה הדיבור מלוכלך אבל הלב רוקד בפנים כמה שעות העברנו בלחלום על לגדול כמה חלומות השארנו לאתמול ויש סודות שניקח לקבר יש סודות שקברנו יש יופי שכבר לא יהיה שלנו בסוף כמו שבאנו נלך על הכל אני מברך הנהר נותן הנהר שוטף ושוב נזכר הנה בא ניצוץ מוכר הרבה מים עברו בנהר

העובדה שאמא שלי מחכה לנכדים מתנגשת עם הבהייה שלי במדפים מחלקה של החטיפים שלוש בבוקר מסדרון בAMPM סנוורים מפלורסנטים הסטלה על הרמפה טסה לי בין האוזניים מושב ליד חלון כשאין בשביל מה לקום אין למה ללכת לישון המומחים רואים בזה שיגעון אני לא רואה כלום הראש קבור בקפוצ'ון שיתפוצץ האדם הקדמון הוא יצא לצוד אני מחפש דוריטוס בארון על הזין שנמס הקרחון שבני זונות דוחפים לילדים שלי מבסוטון שדרנים שומרים על אותו טון בין דיווחים על אונס רצח ועל פקק באיילון שרי מלחמה חומדים לצון וממון רועים ת'צאן לאבדון אני לא רואה כלום למה לי הדיכאון? ברחובות מהומות אבשות אוכלים מכות אין קצבאות לנכים חד הוריות מחסומים בשטחים פירוקים של משפחות כנופיות של מפלצות בחליפות סותמות פיות טראנסיות בזנות מתאבדות שעות נוספות דוגמניות יורדות במשקל מניות עולות שרפנו ת'עצים הכחדנו ת'חיות נע פאק דאט מעביר לפרסומות יו אנ'לא סופר פה כלום זה לא אני אני בן לדור רדום אלוהים רצה לפגוש אותי ערום לא אשמתי פספסתי את הרנדוו תנו לי לאכול משהו לעשן משהו לזיין משהו חמש שעות ביום עושה שיאצו לשחרר ת'לחצים שמצטברים לי בפנוכו מהפומו חייב להספיק להגשים ת'עצמי כי יולו רץ בסולו שומר על ארשת פנים אנטי חברתית אני כמו פרודו לקראת הסוף של הפרק השלישי כולי לוקו אינדבדואלי פרומו לסוף העולם סוואג של הובו חיים שלי סבבה למה לי לדחוף ת'אף לדרמה? מה אכפת לי כמה-כמה במשחק שלי מול הקארמה? מעדיף חיים סטריליים לעשן ת'פילי אנשים נאבקים וואלק אני כולי בצ'יל עם המכשיר שלי בקריב שלי בלי אףחד שיסביר לי שיום אחד גם אני אצטרך לתת ת'דין שלי נשאר לבד מול האלוהים שלי שנינו תוהים מי הפקיר את מי יו אנ'לא סופר פה כלום זה לא אני אני בן לדור רדום אלוהים רצה לפגוש אותי ערום לא אשמתי פספסתי את הרנדוו "דור של נרקומנים אפאטים לא אכפתיים"

פאנטום: אמונה באדם זה משהו שברירי מי מעליי ולא בנעליי חמישים ומשהו קילו שמרימים כמו שק תפוחי אדמה מישהו עוד ישתכר מהכוח הזה לא הייתה לי אפשרות לא לאבד את זה אמונה באדם זה משהו שברירי נאה דורש נאה לא מקיים חמישים ומשהו קילו שמרימים כמו שק תפוחי אדמה אני מאמינה באנשים לא במערכת לא הייתה לי אפשרות לא לאבד את זה זה רק גרם לי להתנגד יותר נאה דורש נאה לא מקיים לא הייתה לי אפשרות לא לאבד את זה חמישים ומשהו קילו שמרימים כמו שק תפוחי אדמה נאה דורש נאה לא מקיים אמונה באדם זה משהו שברירי אני מכיר אחת שחורה ונאווה אישה נשית מלאה בגאווה אישה נצחית ורק בשקט שנינו לוחשים כמה זה מפחיד כי אולי יגיע יום שנרצה ילדים אבל לך תדמיין חיים כשלא ברור לך מי יקבור את מי מי ימלוך על מי מי ישמור אחי מי אם לא אני אשבור במכות בשביל הדם שלי שונא ת'מדינה אוהב ת'אזרחים שואף עשן דרכים חסומות פציעות מכדורים מכל מיני סוגים זה מאבק מתמיד שני צדדים קדושים ומעונים מה זה כוח אמיתי? כשאני של זה או כשזה שלי? עזוב את זה אל תחשוב על זה למה שתצלול לזה? מה איבדת למטה? בוא למעלה תצטרף לסעודה כאן לא שומעים שבר זעקה 'תקרב למדורה של השבט תחמם את הכפית תשאב תקשור תדפוק תזריק שחרר תמריא |לזכר קורבנות מבני הכוח הנוכחיים בעולם ולכל המאמינים והמאמינות שאפשר לארגן אותם אחרת|

איך אני אוהב לרקוד איתך מוזר לחי כתף צוואר צד לצד עם האגן סו פאר אני מקווה שאת מחבבת ראפ אחרת אני חותך מהמשחק תביני מותק אין לך עותק את שולטת לי בדופק מהערב עד הבוקר רוצה לזמזם ת'שיר שלך ללכת בשבילים שלך אולי יום אחד להיות אבא של הילדים שלך זוכרת איך החזקנו יד ביד בשושו? כל הגוף שלי עשה אגדודו הפכתי לטומטום איך נכנסת לתוכניות שלי התחלת שם ת'דאוורה כולך מלכת שבא שבע יהלום בבסרה על הדשא בג'וערה אני רוזי ואת קלרה הכל יפה מטונף כזה הנדריקס וגיטרה וואלה איך ליבי נרגש לקראת מפגש עם הבחורה החדשה שבאה לשכונה נחתה עלי בלי הכנה מאז כולי ג'ננה מפרפר עלייך מרפרפ עלייך יום שלם באוטובוסים רק כדי ליפול בזרועותייך ווע עלייך את עניין חסר תקדים השארת אמסי חסר מילים לפרפרים שלי יש בבטן פרפרים כי זה עושה לי אווו זה עושה לי אווו זה משבלץ אותי מז'ווז' אותי היי בלו זה עושה לי חום תעשי לי פו זה עושה לי ברר פה פה פה פה פה פה פאו זה עושה לי או או או או זה משבלץ אותי מז'ווז' אותי היי בלו זה עושה לי חום תעשי לי פו בייבה בייבה בואי ונברח מהמסך כולה כלומניקים שמדברים על כלום בתוך קופסה בואי למיטה ו- Voulez vous coucher avec moi? יש לי קרם למסאז' ותקליט של ווטאנג ואפשר גם סתם לדבר או לדבר סתם אבל זה יהיה לי מסובך כי כשאני איתך אני מגה מגמגם בקטע מטמטם אולי כי את הג'אם שלי הזהב בג'רוזלם שלי מבלגנת לי את הפנג שוואי מוכן להפסיק לעשן בשבילך לפחות בקטע היפותטי מבינה? אנ'לא כזה בחור סימטרי אבל יש לי חמש על זה רוצה לשים חצי חצי? בואי נתחשמל בואי נתגלגל בואי נבשל פטריות בקרמל בואי נתמסטל נתכרבל לתוך האינסוף נתמכר לאינסוף ניעלם לאינסוף כי לא צריך בכלל לגעת בשביל לדעת את הגוף הזה רק השם שלך משאיר לי טעם של שרוף בפה זה עושה לי אווו זה עושה אווו זה משבלץ אותי מז'ווז' אותי היי בלו זה עושה לי חום תעשי לי פו זה עושה לי ברר פה פה פה פה פה פה פאו זה עושה לי או או או או זה משבלץ אותי מז'ווז' אותי היי בלו זה עושה לי חום תעשי לי פו

מה שכן דבר אחד אוכל לי ת'אחורה של הקבסה כבר חמ.. שש שנים? בעצם מי סופר גם ככה הזמן נשאר אותו הזמן זה אתה שהולך ומתקצר בקיצר הזוי כמה שזה נשמע הכי מסקרן 'תי זה מה עבר לנהג מונית ההוא בראש לא דיברנו כל הנסיעה לא בקטע לא חברי פשוט הייתה אווירה כזאת ששנינו יודעים שמשהו קרה בכל זאת ספיישל מבאר שבע להדסה עין כרם לא הולך ברגל קארמה זה דבר מעניין אבל זה מעניין ת'תחת כשפספסת רגע אחרון של יחד ואיך בבת אחת אתה שם את כל הכחול היפה הזה בצד עד הודעה חדשה ומתמסר ללהקות עורבים שלך לגעגועים שלך לסורגים שעוטפים מלטפים אותך סוגרים אותך בתא שהוא מעתה אתה אני לא זוכר ארוחות ערב אנ'לא זוכר סולואים שניסרו לי את הבטן בתור נער אנ'לא זוכר ת'צבע של השיניים שלו זוכר את המעיל ג'ינס הכחול שלו ריח של סיגריות 'אירופה' והבית מלאכה שהוא עבד בו אנ'לא זוכר קדיש בעל פה כולם אשמים פה המ"פ שלי הנהג מונית הרופא אבא שלי בכבודו ובעצמו אף אחד לא אשם כולם הבזקים ואני אני אוקיינוס באזיקים "קמתי מהמיטה כבר מה 'כפת לי לנסות?"

על מה הטררם? אולי זה רק זמן ששורף זמן מחזיק אותי קצר הופך אותי עצבן אצן גומע מרחקים פוגע בשלטים שמנסים לאותת לי שהמצפן שלי לא מכוון ואני אני משחק אותה עקשן אני מיומן בלהאשים את כולם ואולי צודק אבל בטח לא חכם לא תתקן את עצמך- איך תתקן את העולם? מתי אני אהיה מרוצה ממה שיוצא? מתי יפסיק הלחץ הזה בחזה? אם אשאר מי שהייתי שום דבר לא ישתנה מה שעבר עתיד להיות שוב ההווה ויש שירים שלוקח חיים שלמים לכתוב אולי כי יש פצעים שרק היום מתחילים לכאוב אולי יש סיכוי לסוף טוב אולי הבנתי שזכותי לאהוב זו דרך ארוכה ולך תלך אותה כשאף אחד לא מבטיח שתגיע גלים של מועקה ולך תתמודד איתם כשאתה מפחד להיות פגיע חלומות על מהפכה פנימה חצי לב סוחב אחורה חצי לב מושך קדימה מה שהיה היה ברוך השם תודה אני הולך במודע אל הלא נודע תכלס בשביל מה? מה שווה מלחמה על נשמה שרק אוכלת את עצמה כי היא מוזנת מקנאה לא מפנימה שאין אחרת במקומה מחפשת להיות מושלמת איך היא תהיה שלמה? ואם הכל מכתוב איך זה שלרוב אני מרגיש אבוד? הולך על דרך מלך באימפריה של בדידות באותו השביל שמתפתל אני כושל מנסה לפזר ת'ערפל ומתבבלל שוב טועם מפרי בבל ומתפתה לעכל אותו ברומן עם הצד האפל שלא נותן מים זורמים לנהר בלב מדבר שבי מוריד טמפרטורות בלב הקר שלי אומר לי שלא תפסתי שפספסתי בענק למאבק הזה יש טעם ממורמר מתמתק כי יום אחד אני אהיה מאושר ולו רק פעם אחת זו דרך ארוכה ולך תלך אותה כשאף אחד לא מבטיח שתגיע גלים של מועקה ולך תתמודד איתם כשאתה מפחד להיות פגיע חלומות על מהפכה פנימה חצי לב סוחב אחורה חצי לב מושך קדימה מה שהיה היה ברוך השם תודה אני הולך במודע אל הלא נודע איפה מסיימים? זה מרדף אחרי עצמי שמתמשך שנים מחפש בחוץ שוכח שהכל נמצא בפנים הגיע זמן לקוץ מחלומות מנותקים על לחפש תשובות באחרים למי אני כי וואלה מי אני? אם לא אני וואלה מי יבחר מילים שבלי משים שמות קווי מתאר לכל מה שהוא בריל? המשקלים היחידים שמכבידים על הכתפיים שלי הם חוסר אמונה שלי בעצמי לפרוש כנפיים ואם לומר את האמת לאמיתה יותר מהכל אני מפחד לאבד שליטה אתה רוצה הכל עכשיו מהר מהמר על עיוור אבל בדוק שתאכל ת'פלופ אם אתה קופץ בלי טרן לריבר מי זה שמסתכל עלי במראה? אולי ככה נראה האור בקצה המנהרה המסע הזה יכול להיות חשוך לפעמים אני מחפש כיוון לאיפה מתחילים זו דרך ארוכה ולך תלך אותה כשאף אחד לא מבטיח שתגיע גלים של מועקה ולך תתמודד איתם כשאתה מפחד להיות פגיע חלומות על מהפכה פנימה חצי לב סוחב אחורה חצי לב מושך קדימה מה שהיה היה ברוך השם תודה אני הולך במודע אל הלא נודע

נראה לי אני שד שעובר פה תיקון הטופ פייב שלי זה צ ' ו נ היי צ'ונה שלימד 'תי להיות טוב לב גם כשלא טוב לי בלב שהכיעור של החיים האלה הוא סך הכל יופי כואב אני משחרר ת'עצמי אחי אני מתפלל פחות ומברך יותר אחי על עצמי והלילות שלי עדיין לא פשוטים אבל אולי זה המתכון להעריך ימים עוד שניה שלושים

יכול לספור על יד אחת ת'פעמים שזרקתי זין מה יקרה ביום שאחרי כשרק הראפ שלי ישאר זה לא עניין של אדישות אני פשוט חי ת'הווה מחשבות על העתיד עושות לי בלבלה בלב כי ככה או ככה המצב ככה ככה בעולם הבא מחכה לי אבא אמא כבר לקראת השלב שאחיזה במציאות לא מובטחת מקווה שלפחות הילדים נותנים לה קצת נחת תקרע ת'תחת תמכור ת'נשמה קח ת'חלק במלחמה על אוויר לנשימה סטלה קטלה בטלה במבה תבחר ת'סם שלך אחרת איך תשרוד פה עוד יום אחי נו מה איתך? סדר עולמי חדש עומד בפתח מטשטש לי ת'הבדל בין הריגה לרצח אני כבר שחוק מבקשות לאלוהים מלחמות עם השדים שלי סחבק במסע בין כוכבים סופרנובה מתפוצץ על ביטים כמו רוב החבר'ה מסביבי שמוצאים ת'עצמם יושבים עד אור הבוקר לכתוב על הרגש הזה שמחפש איזון בתוך היין ויאנג דופק מון וואק על השמש לא מכיר שום דרך אחרת גם לא מחפש 'תה מילה שכל מילה מילה בסלע וכולי חם על האג'נדה אבל איכשהו נשאר הבןזונה הכי קול על הפלנטה בחרתי בדרך שלי אני סגור הסוד טמון בסבלנות ובהתמדה העלילה סלולה ויש מכשולים בדרך כי להיות כאן בשבילי זה לא מובן מאליו משורר רחוב גם אם שם בסוף אני אגור טיפה תחצוב ת'סלע וגשם ת'יבשה עשרים וארבע שבע פה בשביל האנשים שלי השיט הזה נכתב מהעתיד לילדים וילדיות שיום אחד יהיו פה במקומי עוד לא הזדקנתי אבל דבר או שניים הבנתי בגילי שלא הכל בשליטתי ולא בשבילי או בגללי בטח לא הכל נהיה בדברי ותכלס את הרוב אנ'לא מבין החיים זזים הכל לרעה ולטובה מידה שווה שנאה זה כולה מוטציה של אהבה אני בקטע של לבל אפ ביחסים מלב אל לב הולך לאט כי אני הולך רחוק אוכל על זה ימבה חרא אבל נשאר רעב יותר שאלות מתשובות עונג כאב מסתובב על הציר עדן גיהנום לא פעם כמעט נרדמתי בשמירה על עקרונות אבל התעוררתי על עצמי מאז אנ'לא ישן טוב היתרון זה שלחלומות שלי אף פעם אין סוף אני איש של אלטרנטיבות אלתרמן של ההיפ הופ מאלתר נתיב עוד מימים ימימות כשהבנתי שהדרך הראשית פה מפוצצת פיכוז מחוברים חזק לממצצה של הפירמידות תבין דוג כלב אוכל כלב בתור ילד כל מה שת'לומד זה שלעד תחיה על חרב תאכל מהיד לפיי-דיי בחוב לאיזה טמבל העיקר שתמות בשביל הדגל כסאמק עושה ראפ וואלה מה יכול לקרות? מקסימום יהיו לי קבלות על כל הנסיונות שלי למתוח ת'גבולות של הסצינה בארץ האבות מילה לפלא אוזן ושירי מסיבות אלבום ראשון לכו תדעו אם אחרון היום ת'פה מחר ת'לא אם לא תתפוס שזה הרגע לא תתפוס אותו ואנ'לא בדיבור הזה מדי פעם אני בדיבור הזה מדיי וואן עד עולם סאן בחרתי בדרך שלי אני סגור הסוד טמון בסבלנות ובהתמדה העלילה סלולה ויש מכשולים בדרך כי להיות כאן בשבילי זה לא מובן מאליו משורר רחוב גם אם שם בסוף אני אגור טיפה תחצוב ת'סלע וגשם ת'יבשה עשרים וארבע שבע פה בשביל האנשים שלי